ביום שפייסבוק מת

28 אוקטובר 2010

ב-16 ביוני 2011, סטודנט אוקראיני בן 19 בשם אנדריי מוסקין, מצא את עצמו חסום מחוץ לפייסבוק. ההודעה הקצרה והאוטומטית שקיבל במייל אמרה משהו על חשד לפעילות לא הולמת. נסיונות פנייה רשמיים לתמיכה לא הועילו. גם לא האייומים ששלח בהמשך.

כחודשיים לאחר מכן, סוף הקיץ של אותה שנה – זה קרה. מוסקין, האקר חובב, יחד עם שני חברים מהפקולטה, זיהו פרצת אבטחה במערכת ה-Social Video החדשה שהשיקה פייסבוק למערכות טלויזיה. הדרך משם אל תולעת המתרבה בין אלפי השרתים של המפלצת הכחולה היתה קצרה.

מוסקין וחבריו לא ניסו להזיק למסדי הנתונים, ולא לשנות את פני האתר. המטרה של "תולעת מוסקין", כפי שהעיתונות תקרא לה, נאמרה במפורש מאוחר יותר על דוכן הנאשמים: "לא השארתם לי ברירה – רציתי את החברים שלי בחזרה. אם אני לא יכול להיכנס – הם יישארו איתי בחוץ". אז הם חיבלו במערכת ההזדהות של פייסבוק. אין כניסה.

בהתחלה זה התבטא בהודעות "סיסמה שגויה" סטנדרטיות. פניות תמימות נחתו בתיבות מחלקת התמיכה של פייסבוק והועברו לטיפול צוות הסיסטם הלילי שנשאר תורן. ציוצים תוהים החלו להופיע בטוויטר. תוך פחות משעה צוקרברג כבר שעט אל המשרד, עדיין עם קורי שינה בעיניו, מתופף על ההגה בעצבנות כל הדרך. בשעה זו בטוויטר חזר הלוויתן המעופף – לא יכלו לשאת את עומס השיח שחיפש קרקע חלופית. בפייסבוק כבר חלפו צעקות קרב במסדרונות, בטוויטר רק ישבו וחיכו שפייסבוק יתאוששו וייקחו בחזרה חלק מהעומס. שתי הרשתות לא ידעו שזה עוד ייקח קצת זמן – 37 ימים ו-4 שעות, ליתר דיוק.

ההשבתה של פייסבוק לא השפיעה רק על טוויטר. ברחבי האינטרנט רבבות אתרים ושירותים מבוססי Facebook Connect חדלו מלפעול. ביניהם אתרי קניות, משחקים, לוחות, בלוגים, ואפילו שני בנקים מקוונים קטנים – גם שם אין כניסה. מיליוני אתרים איבדו את כלי התגובות, הדירוג, והעלאת התוכן שלהם. האינטרנט התמלא באנימציית "טוען" מחזורית ועמודים המסרבים להיטען במלואם. מאות אלפי קמפיינים פרסומיים הושבתו בשיאם. הנזק הכלכלי שנגרם לשוק הבינלאומי עדיין לא הוערך במלואו עד היום, אבל ההשערות מדברות על מעל 4 טריליון דולרים!

אבל הנזק הכלכלי של אותה תקופה הוא לא מה שייזכר לעתיד. הניתוק של ערוץ התקשורת המרכזי בעולם המערבי, גם אם למשך 5 שבועות וחצי בלבד, הביא למשבר חברתי שכמותו לא נראה עד אז. בכל העולם התקבלו דיווחים על גל של התבודדות ודיכאון שבלט בעיקר בקרב בני נוער. פסיכולוגים הסבירו בדיעבד שהתחושה שעברה על כל אינדיבידואל שנפגע דומה לשיתוק פיזי חמור, עד כדי אובדן הדחף הקיומי. באירופה בלבד ידוע על 7 מקרי התאבדות בעקבות האירוע. שניים מהם התרחשו אחרי שכבר פייסבוק הספיקו להתאושש, אך נראה שהמשבר הנפשי נמשך.

איימי ריד, נערה בת 15 מאנגליה, כתבה במכתב ההתאבדות שלה משפט שהפך לכותרת הראשית במספר עיתונים גדולים ולסמל של המשבר החברתי: "אני כמו צפה בחלל וזועקת אל כדור הארץ".

משפטו של אנדריי מוסקין וחבריו נמשך יותר משנה. המערכת המשפטית באוקראינה עמדה בפני לחץ גלובלי עצום הדורש מהנאשמים לשאת באחריות על תוצאות מעשיהם. לבסוף הם נשפטו ל-18 חודשי מאסר. לנזקים שנגרמו לכלכלה ולחברה לא נמצאו אשמים.

לו רק ידענו לדמיין לאן זה יכול להגיע.

תגובות

מאת מרסלו:

אפוקליפסת פייסבוק

איך לא חשבתי על זה קודם :

מאת מכורה:

איפה עושים פה לייק????

מאת ח ל י:

מעורר הרבה מחשבה

מאת נעמה פלד:

אפוקליפסה עכשיו.
אני מעדיפה לחשוב על הטוב שמביא הפייסבוק, על התקשורת ועל היכולת להגיע לכל כך הרבה אנשים שלא הייתי מכירה אם לא היה הפייסבוק, מאשר על הרעות החולות.

מאת doron:

למה לדמיין בקטן?
בוא נעוף בדמיון ונתאר לנו סינריו בו בעקבות סערות אלקטרו-מגנטיות , כל פעילות חשמלית בעולם תושבת ולא יהיה לנו חשמל , לא אנרגיה , ואז בעקבות גל מיתות בבתי החולים בשל חוסר מענה רפואי , תתפשט מגפה שתהרוג שני שליש מהעולם תהפוך שני שליש מאוכלוסיית העולם לזומביםליצנים פסיכוטיים כלבי סאן ברנרד חולי כלבת. (כן אני יודע העתקתי קצת מספריו של סטפן קינג, חמוד נכון?)

סטיבן קינג ולא סטפן..אבל זאת טעות נפוצה. אפילו מודן קראו לו סטפן בספרים הראשונים שהם הוציאו בעברית עד שמישהו תיקן אותם.

מאת רוני:

אני חייבת להודות שאני מייחלת לרגע. נראה שזה הדבר היחיד שיגמול אותי מבזבוז הזמן הפתולוגי הזה.

שבוע אני בחו"ל והעולם נחרב

מאת גיל ברגר:

וואו, ואין לי יותר מה להגיד.

מאת הדס:

איך אין לך כפתור לייק איך…????
אהבתי :)

מאת איל שחר:

נו יש שיתוף, לייקרית

מאת עודד:

לדעתי התחזית שלך לגבי ההתאבדויות והנזק החברתי לא נכונה.
השינוי יהיה רק לטובה. אנשים ובפרט בני נוער יעזבו את המחשב, ויחיו כמו שחיו לפני הפייסבוק. החיים יהיו טובים, ואפילו יותר מעכשיו.

מאת רועי:

אם זרמת על סיפור בדיוני ללא כל מסר אז סבבה.
אם ניסת להעביר כאן מסר מסויים, שהפייס הפך לכלי כ"כ חשוב בחיים שלנו, אז סורי, זה בולשיט אחד גדול!!!!
האדם חזק יותר מכל השטויות האלה, והאדם מתרגל להכל ומהר.
כמו שהסתדרנו ללא פלאפון ואינטרנט בעבר, כך נסתדר בעתיד.
בוא ניקח לדוגמה את כל הדור החדש שגדל על פייסבוק ואינטרנט, הם מתגייסים לצבא כמו גדולים (לפחות הלוחמים מבניהם) ומסתדרים 3 שנים בלי פייסבוק ואינטרנט…ואף אחד לא מתאבד.
ואתה יודע מה?! אני מייחל לימים פחות סינטטים!!!
חג שמח ושבת שלום

מאת איל שחר:

הסיפור מוקצן, מן הסתם. אבל יש כאן מסר לחלוטין.
התלות הריכוזית שמפתחת הרשת בשירות יחיד היא לא בריאה בכלל.
אני לא יודע לומר מה יקרה לבני הנוער אם יום אחד פייסבוק ייעלם בפתאומיות, אבל יש ךי תחושה שזה באמת יהיה יותר מסתם ״מבאס״, לפחות לתקופה. כמובן שאם זו תהיה דעיכה הדרגתית זה יעבור בשקט.

מאת אדוה:

גם אני חושבת שהלכת עם זה קצת רחוק, אף שהפוסט נחמד.
יותר סביר בעיניי שתוך כמה ימים יקומו ערוצי תקשורת חלופיים, או אפילו איזו תנועה בסגנון "זה בדיוק מה שהצטרכנו".
יחד עם זאת, לגבי ההתבססות על facebook connect אתה כנראה צודק שאירוע כזה יגרום לבעיות גדולות. אותן בעיות שיקרו בכל מצב שבו שירותי ענן שנפוצים בשימוש, ייקרסו.

מאת אמיר:

המבאס הוא שעל פלטפורמה זו נבנו אסטרטגיות וטקטיקות שיווק ,פרסום,יח"צ וכו'. כ"כ נוצרו מקצועות חדשים ,נותני שירותים, תעשייה כלכלית וכמובן חברתית כל קשרי החברויות לבני נוער בעיקר.
אבל ,גם נגיייייד והתסריט אכן יתרחש ,די ברור שימצאו תליפים חדשים לאותם שחקנים.

מאת יולי:

רועי,
הראה לי שאתה נותן יותר מדי אמון ב'אדם'… האדם כקולקטיב אכן לאורך זמן יתאושש, אבל הצפי שיהיו אנשים שיפגעו ואף יפנו לאמצעים קיצוניים כמו התאבדות אינו חסר בסיס לחלוטין..
אומנם בעבר לא היו לנו פלאפונים, אינטרנט ופייסבוק והסתדרנו יפה מאוד. אבל, זו לא חוכמה להסתדר כשלא מכירים משהו, הקושי האמיתי הוא להגמל ממשהו שהפך לדבר ברור מאליו בחיינו.
אותם צעירים שמסתדרים בלי פייסבוק ואינטרנט במשך 3 שנים, קודם כל יודעים שמדובר במשהו זמני, ויותר מזה הם יכולים לקבל "שוטים" של אינטרנט ופייסבוק כאשר הם חוזרים לרגילות הביתה..

המאמר במידה מסויימת אומנם מוקצן.. אבל בהחלט גורם לחשוב…
ככל שהזמן יעבור התלות שלנו במדיה הזו שנקראת רשת חברתית בכלל ופייסבוק בפרט רק תגדל יותר ויותר.
ולסיום נקודה למחשבה, אם מחר אין לך/לכם פייסבוק לתקופה לא ידועה, איך זה ישפיע על החיים שלך/שלכם?

מאת אדוה:

אני חושבת שבלי פייסבוק אני בעיקר אשתמש יותר בגוגל רידר שלי, ואחזור להתכתב עם חברים במייל. רווח נקי. המממ…

[…] איל שחר כתב על זה סיפור קצר ולא השאיר לי גם טוויטר, “ביום שפייסבוק מת”. אם ירחיבו אותו לתסריט הוא יהיה בסגנון 2012, או אולי היום […]

מאת ענת:

חזק! עצוב לחשוב שהפייסבוק תופס חלק כ"כ נכבד בחייהם של בני הנוער… אני נוטה לחשוב/מקווה שבעוד כמה שנים היסטריית הפייסבוק תתמתן (כמו כל מדיה חדשה שנכנסה לחיינו…) והכל יכנס לפרופורציות נורמאליות יותר…

מאת שטוטית:

פייסבוק "הרג" גם אותי
החליט שאני אישיות-פיקטיבית וחסם גמאותי
מואה אישיות פיקטיבית?
חחחח אני קיימת ברשת הרבה לפני צוקרברג והפייס שלו

אז לא חזרתי לשם דרך החלון
אז נכון שביום הראשון היה קצת קשה
ונכון ששלחתי מיילים לכל הכזה כאילו "משפיעים" "מחוברים"
הציעו לי לפתוח קיר חדש
הממממ לאחר מספר ימים היה כלא היה
אז חברה'ס אין לייקי לייקי
סליחה
הא ותודה לאנדרי מוסקין:-))

שטוטית_שועלית הרשת

מאת אודליה:

בלי הפייסבוק לא הייתי קוראת את הפוסט הזה…. ותחשבו על זה…. :)

מאת שונית:

יפהפה. עצוב, מפחיד ויפהפה.

[…] נבואות זעם על הרשת החברתית. אייל שחר בודק מה יקרה כשפייסבוק ייפול: “הניתוק של ערוץ התקשורת המרכזי בעולם המערבי, גם אם […]

מאת Green Little Robot:

This needs to happen.

[…] לא שכנעתי – עבור לפוסט הבא. אם נשארת – בוא נבין איך עיוורים רואים את האתר […]

מאת רועי:

נראה שזה קורה ממש עכשיו…

פייסבוק לא עובד כבר חצי שעה בכל העולם.

טוויטר עמוסה בהודעות של משתמשים מתוסכלים…

טעימה מחזון הכתבה :))

מאת שטוטית:

איזה כייף

טופ שצוקרברג העיף אותי
אני לא סובלת מקריז
כמו משתתפי "האח הגדול" = פיישמוּק

שבת שלום
שטוטית_מרוצה מאוד :-)

מאת מספרות:

שיתפתי בפייסבוק שלי

[…] לי מדי פעם פוסטים אפוקליפטיים. לא יודע למה זה אבל נראה שאנחנו אוהבים […]

[…] הצבעונית שהם מצליחים לזגג על הכל.יוצאים לי מדי פעם פוסטים אפוקליפטיים. לא יודע למה, אבל נראה שאנחנו אוהבים לפחד […]