לאסוף כסף מהרצפה

30 אוגוסט 2005

התחום שבו אנחנו מוציאים את החלק הגדול ביותר של המשכורת שלנו – לא מטופל בצד ה-e-commerce כמו שצריך, גם בשנת 2005. אני מחפש למי להעביר את הכסף שלי, ולא נראה שאף אחד מהם ממש רוצה אותו…

אלפי שקלים אנחנו מוציאים בכל חודש ברשתות המזון. בוחטות. חברות אחרות נלחמות על הלקוחות בפרסום אגרסיבי ויקר ובהצעות מפתות אינסופיות, גם בשביל להרוויח מהם 100 שקל בחודש.

כשאחת הרשתות החליטה לעלות לרשת ב-1999, זה היה מתבקש.

הנה יושבים להם לקוחות פוטנציאלים עצלנים בבית, שמוכנים אפילו לשלם לנו קצת יותר בשביל להימנע מהשיטוט במסלולים תוך מלחמה בגלגלי העגלה העקשנים. שמוכנים גם לשלם משלוח, רק לא לסחוב 8 שקיות ב-3 נאגלות מהחניה ברחוב הסמוך ועד לדירה בקומה השנייה. שמוכנים להיות לקוחות מושבעים שלנו, רק לא להתעצבן על חוק מרפי שתמיד תוקף אותם בקופה. מכרה זהב!

והנה אנחנו, 6 שנים וקצת אחר כך – וכאילו לא קרה דבר. הנה השחקנים בשוק האונליין-סופר נכון להיום:

  1. נט-סל (הם החלוצים מ-99)
  2. BlueCenter (קו-אופ)
  3. ג'מבו (או שעלי לומר "אימפריה"?)

זהו. אלו השלושה. אם אני לא טועה, אלו שלושת הרשתות בישראל, וכל השמות האחרים שאנחנו מכירים הם תתי רשתות שלהם. הייתי מצפה עדיין לראות את הדומיין supercenter.co.il בלי שאצטרך לדעת שהם שייכים לרשת הריבוע הכחול. אבל על זה אני מוכן להחליק.

אבל על כל הפספוסים האחרים, ויש הרבה, אני חייב ללחוץ על הזמזם.

 

אחד האתגרים בעיצוב הממשק של סופר-אונליין הוא התמודדות עם היררכיות של קטגוריות. עוד אתגר הוא הזיהוי המהיר של המוצרים. אני מצרף את שני האתגרים האלו כי אני חושב ששניהם מגיעים בסופו של דבר לאתגר של עימוד התכנים והניווטים בשטח המסך המצומצם. אז איך זה שרוב המבקרים מקבלים אתר מצומצם על המסך, עם שטחים ריקים שיכלו להיות מנוצלים כל כך ביעילות! בזזז!

 

אתגר נוסף – חיפוש מוצרים. כל כך מטריד איך נופלים על קטנות שיכלו להיות מטופלים בקלות. הנה כמה נקודות (אני אספר על הנסיון שלי עם הריבוע הכחול, אבל זה לא שונה מאד באחרים):

  • הזכרתי כבר את עניין התמונות - לכל כך הרבה מוצרים אין עדיין תמונות. זה יכל להיפתר מאד בקלות, כיוון שלאותו סופר יש קטלוג מודפס המכיל את כל התמונות. כולן נסרקו ועובדו כבר, רק לא שולבו…
    והתמונות כל כך קטנות, עד שהן חסרות משמעות לפעמים. זו נקודה די קריטית, כי זו הדרך הכי מהירה לזהות את המוצרים. בזזז!
  • בתיוג המוצרים יש בכלל בלגן. יש "גמדים תות-אגס…" ויש "מעדן גמדים תות-בננה…". חוסר האחידות בניסוח יוצר מצב שהרשימות לא מציגות לי את המוצרים בקבוצות, גם כשאני ממין אלפביתית. זה יוצר מצב בו המשתמש מבין שאין את המוצר שהוא חיפש. בזזז! בזזז!
  • תיוג 2 – הזכרתי כבר את הקטלוג המודפס המפואר והיקר שהקו-אופ שלח לי הביתה אחרי ההזמנה הראשונה. אז חשבתי שאוכל להשתמש בו כדי לזהות את המוצרים ולהשתמש בשמות שנתנו להם כדי לחפש באתר. לא לקחתי בחשבון שהם השתמשו בניסוחים שונים… בזזז!
  • תיוג 3 – כיוון שאין מידע נוסף על המוצרים מעבר לכותרת שלהם (ככה זה ב-bluecenter. אל תשאלו למה), אני חייב להסתמך על הכותרת להבנה מלאה של המוצר. אז איך מופיע "לבנה 500 גרם" בלי לרשום מידע קריטי כמו היצרן, אחוזי השומן, או אפילו מאיזו חיה הוציאו את הלבנה הזאת? בזזז!
  • קודים – אני שוב עם הקטלוג המודפס. כשקיבלתי את הקטלוג לידיים וראיתי שיש קוד ליד כל מוצר, הבנתי שלמישהו שם מגיע יותר קרדיט משחשבתי. כשראיתי שבאתר אין כל אזכור לקוד הזה ואין כל מקום להזין אותו, הבנתי שההיפך הוא הנכון. בזזז! בזזז! בזזז!

וכמובן שאני יכול להיות ניג'ס לא קטן גם בהסתכלות על הגישה לניהול הסל וההזמנות הקודמות, ועל זה שדווקא באינטרנט זה צריך להיות יותר זול ולא יותר יקר. ואני יכול להתפלא על זה שאף אחד לא מבין את הנכס העסקי שיש לו כאן.

אבל לפעמים התחושה היא שהכל כל כך בזזזז שאין מה להמשיך ולדבר על זה.

 

אני חייב לציין לטובה את אתר ג'מבו (הוא לא משהו, אבל יחסית לאחרים – מעולה) שמשום מה לא שמעתי עליו עד לכתיבת המאמר הזה.

 

תגובות

מאת דנית:

שלא לדבר על
העובדה המצערת שחיפוש "סופרמרקט" בגוגל לא מביא אף אחד מהאתרים האלה אפילו קרוב לעמודים הראשונים של התוצאות. זה קרה לי פעם שהחלטתי סוף סוף לבצע קנייה כזו באינטרנט ולא זכרתי אף אחד משמות האתרים. ערכתי חיפושים מחיפושים שונים (מורכבים יותר מרק "סופרמרקט") ולא מצאתי כלום. בלית ברירה, נזכרתי שפעם לפני שנים קראתי כתבה השוואתית על האתרים האלו ב-YNET, והלכתי לחפש את הכתבה (העתיקה).

פשוט לא סביר שזו הדרך שצריך לעבור כדי למצוא את האתרים שלהם.

מאת איל שחר:

מסכים עם כל מילה
בסה"כ יש תחושה שרשתות השיווק לא מוצאות אינטרס של ממש לקדם ולעודד את הקנייה המקוונת. ואת זה אני לא מצליח להבין.

בתור אחד שמאמין גדול בעצלנות, כבר ניסיתי את נטסל ופרשתי אחרי פעמיים-שלוש. עכשיו אני עם הריבוע הכחול, ומתאמץ מאד לא לעזוב את הרעיון.

אני יכול להצהיר שיצא לי להיקלע לא פעם לשיחות "איפה אתה עושה קניות", ואני חושב שאם היה אחד מהם מרים את הכפפה ויוצר אתר כמו שצריך, במחירים נורמליים – אז הוא היה מושך אליו קודם כל את הלקוחות של הסופרים המקוונים האחרים, ואח"כ גם את משרכי הרגליים, והכל מפה לאוזן.

מאת jtm:

מזדהה
בזבזתי פעם שעה בנסיון למצוא אתר – כל אתר – של חברת מזון בסגנון – כל חברת מזון, ויצאתי בידיים ריקות.

טמטום מעולם אחר.

מאת איל שחר:

זה עוד כלום
נסה לערוך קניות באתרים האלו, ותראה שלוקח לך יותר זמן מאשר לבצע את הקניות בעצמך…

לא תומך בפיירפוקס
האתר של ג'מבו לא תומך בשוא"ש. וחבל.

מאת אורלי:

ג'מבו – ניסיון ראשון
אז כמו שאמרתי, ניסיון ראשון שלי ובחרתי את רשת ג'מבו ואין לי סיבה לנסות משהו אחר.
נתחיל עם חסרון ברור שציינת ברשת אחרת, גם כאן לרוב המוצרים, אין תמונה אבל שמתי לב שזה לא ממש מפריע לקניה מהירה של המוצרים בתנאי שאתה יודע מה אתה מחפש וצריך.
שעתיים אחרי ההזמנה התקשרה איזו לובה והודיעה לי שחסר כמה דברים על המדף ולא התלוננה גם כששיגעתי אותה בשאלות בסגנון, אז מה כדאי לי במקום?

יש להם אחלה שירות והאתר שלהם תומך מקסתון
אז אני נשארת איתם.
אבל יש לי גם בזזז אחד..
לא קיבלתי שום קטלוג מצורף.

אגב, לא מסכימה עם האמירה שלערוך קניות באתרים האלה מצריך יותר מידי זמן
(היה לוקח לי יותר זמן לעמוד בתור לקופה).

אגב2, יש מצב שאני לא אצטרך לשמוע את המשפט:
"יש לך כרטיס חבר מועדון?" עוד תקופה ארוכה..
(שזה יתרון ענק).