מציאות מדומה בסלון – הדור הבא

2 ינואר 2011

זוכרים את זה?

כן, זה אותו משחק Virtual Reality שכיכב לזמן קצר בדיזינגוף סנטר, Dactyl Nightmare שמו, על מכשיר Virtuality 1000, ויצא לי לעבוד בעמדת המתפעל שלו. את התמונה הזו צילמתי ב-1995, לפני 16 שנים! מה שחווה השחקן הוא כניסה לתוך מציאות אחרת. אי אפשר היה לראות כלום פרט לאותה מציאות. תנועות הראש קבעו את נקודת המבט במשחק, והיד המחזיקה את האקדח ממש נראתה במשחק בתור יד השחקן הוירטואלי. הגרפיקה במשחק היתה פוליגונית הכי בסיסית שיש. בדיחה במובנים של היום.

עולם הגיימינג מתקדם צעד אחר צעד אל האפשרות להכניס אותנו לתוך סביבה של מציאות מדומה, כשהקינקט צועד בראש כמובן. אבל בכל הגימיקים והמוצרים החדשים – אנחנו עדיין מול מסך. אנחנו עדיין בסביבה הסלונית, הבטוחה והמוכרת, ולא באמת נכנסים אל העולם הדמיוני.

אני תוהה איך זה שעדיין לא הביאו את המוצר הזה, שהקדים את זמנו, אל הגרסה הבאה המותאמת לטכנולוגיה של היום. קחו את כל זה, שימו עליו גרפיקה עשירה עד כדי אמיתית, סאונד היקפי לפי זווית הראש, העבירו את הכל לאלחוטי, תורידו 4 קילו מהקסדה – וקיבלתם חווייה ששום משחק אחר לא יכול להשתוות אליה. חוויית ריגוש מציאותית עד פחד.

תגובות

מאת יוסי:

יש מאות גרסאות של מוצרים שעושים את מה שאמרת ואף אחד לא הצליח באמת. אנשים לא רוצים להתלבש ולהתקין דברים לקראת כל משחק, זו המסקנה העיקרית.

מאת ilan:

את כל הכסף שלי שרפתי על המשחק הזה במקום ללכת לשבתאי ולשחק פליפרים :)

מאת ענת:

ובראשי אני כבר רואה בני נוער "מסתובבים ברחובות" עם קסדות מוזרות וחיים בתוך עולם משל עצמם.. :-)