ראשית עדכון לאלו שמשאירים את הטלויזיה ריקה: בחודש האחרון רץ קמפיין של ההסתדרות החדשה, והטיעון הלוגי שלו הוא כזה:
אם אוכלוסיה רבה מתפרנסת משכר מינימום או מתשלומי פנסיה – לאוכלוסיה זו אין כסף למותרות.
אם אין להם כסף למותרות – הם לא הולכים לחנויות.
אם הם לא הולכים לחנויות – החנויות נשארות ריקות.
אם החנויות נשארות ריקות – בעלי החנויות לא מרוויחים.
אם בעלי החנויות לא מרוויחים – הכלכלה נהרסת.

ובהיקש ישיר – אם יועלה שכר המינימום וקצבאות הפנסיה – הכלכלה בישראל תפרח.

שיהיה ברור – אין לי מושג איך מצליחים לחיות היום עם משכורת מינימום ולגדל ילדים. ולמרות זאת - דחילאק! (אצבע ימין לוחצת על העפעף התחתון של עין ימין, מושכת קלות כלפי מטה, וחושפת קצת מהוורוד). מה, אנחנו נראים מפגרים? באמת נאמין שכלכלת ישראל תלויה בשכבות מעוטות היכולת?

הרי עדיין תקפה הקלישאה הטוענת ש-20% מהאוכלוסיה מחזיקה ב-80% מההון. ID Design עדיין מנסים למכור לי הדום לרגליים שעולה 1000 ש"ח, וזה אחרי 50% הנחה. בסופר-פארם עדיין עומדים רבע שעה בתור כדי לקנות מוצרים שעולים בעשרות אחוזים יותר מאשר בחנויות אחרות.  ובאותו תור עדיין עומדים אנשים עם 1.03 טלפונים ניידים בממוצע ושולחים הודעות שלחלוטין אינן נחוצות במחיר חצי לחמניה. בסינמה-סיטי עדיין סיוט לבוא לראות סרט בצהרי שבת ולהשתחל בין אלפי הזאטוטים והוריהם. בחנוכה הקרוב עדיין ישקיע כל הורה כמה מאות שקלים עבור כל ילד, כדי שחס וחלילה הוא לא יעבור את החופשה בלי לראות את אגם רודברג.

 

אז אם החנויות נשארות ריקות, זה רק בגלל שקנו את כל הסחורה בהתלהבות (או שבא בלילה איש עם כובע גרב ולום). ואם המפרסם או עמיר פרץ החליט לא להגיע אל ליבנו, אלא לפנות אל שכלנו המאומן, כאנשים שמתעניינים בכלכלת המדינה – שייתן לקופירייטר עוד קצת זמן לחשוב. דחילאק.

 

מה ש"יפה" בכל התעמולה הזו הוא שבסופו של דבר היא מצליחה לקחת כסף מהעשירים לטובת העניים. מי משלם על כל כך הרבה משבצות פרסום בפריים-טיים  בערוץ 2 ושלטי החוצות? כולנו. ומי לא משלם? מי שלא מרוויח מספיק כדי לשלם מיסים.