סקר דרך השטקר

30 אוקטובר 2003

 

עם חשיפת המותג החדש של Hot, שהוא התאחדות של מת"ב, תבל וערוצי זהב, הם יצאו בסקר התעניינות בתכני טלוויזיה ובשירותים הנלווים. הסקר נערך ע"י חוברת שחולקה מדלת לדלת, או באמצעות אתר האינטרנט, או באמצעות הטלויזיה האינטראקיטבית והשלט. בכל אחת מהדרכים שהוצעו – בעיות משלה.

החוברת

לאחר דבר המנכ"ל, נפלתי ישירות לחיק השאלה הראשונה. קראתי, זיהיתי את התשובה המתאימה לי, ואז נתקלתי בהפניה "רשום את תשובתך בשאלון המלא שבסוף החוברת". דילוג זריז לסוף החוברת חשף לי את כל השאלון למילוי, ומיד התיישבתי למלא. בסוף השאלון, אחרי איזור מילוי הפרטים האישיים, ליד מספר הפקס למשלוח, מופיעה הפניה לעמוד אחר, שם נמצאות "דרכים נוספות להשתתף בשאלון". ואופס, מה גיליתי? – שחברת הכבלים חושבת קדימה, ושאת כל תהליך מילוי השאלון והפרטים, יכולתי למלא מהספה עליה אני יושב, עם השלט בידי. ואפילו לא צריך למלא פרטים! פלאי הטכנולוגיה. רק למה לא אמרתם קודם?!?!?!?!?

עברתי לשלט.

 

טלוויזיה אינטראקטיבית

ערוץ מס´ 1 בממיר – והשאלון מתחיל שוב. ליד כל שאלה מוצג פקד הדירוג, ומצבו הראשוני נראה כך:

 

 

משחק עם החצים ימינה ושמאלה מגלה כי האפשרויות מונחות לפי הסדר הבא:

 

האפשרויות היו מונחות בסבב רציף. כלומר: שתי לחיצות ימינה = "מעניין". 3 לחיצות ימינה = "לא מעניין". אני משוכנע לחלוטין שמשתמשים רבים מחפשים הלוך וחזור את הדירוג הרצוי, ואני יכול גם לשער שהם לא מצליחים ללמוד את מבנה הסקאלה באופן אינטואיטיבי, כי הוא לא כזה. ממתי שמים את שתי האפשרויות הקיצוניות באמצע?!?!

המבנה המתאים בעיני הוא שהקיצוניים יהיו בקצוות, וללא אפשרות הסבב. כך אני יודע שלחיצה חוזרת על מקש ימין, תביא אותי ל"מעניין מאד", גם אם לחצתי 3 פעמים במקום 2.

בנוסף, ייתכן והיה מקום להוסיף סוג של סימון לחיווי מיקומי הנוכחי על הסקאלה. בסגנון של 4 קוביות קטנות שאחת מהן צבועה. אבל זה כבר כולל גם שיקולים של שטח נתון ועיצוב.

 

אתר האינטרנט

אז הלכתי לבדוק איך התמודדו עם זה באינטרנט. במהלך הטעינה, וגם במהלך 5 השניות שאחריה, הדבר האינטראקטיבי היחיד הוא כיתוב Y&R המופיע בפינה. לחיצה עליו מובילה לעמוד המודה על ההשתתפות בשאלון. אני מקווה שזה לינק זמני שהושם לצורך הפיתוח, ושבקרוב ייזכרו בו.

בתוך השאלון, מתחת לכל שאלה, כפתור "המשך" הפנה ימינה, ו"חזור" – שמאלה. מדהים כמה הטעות הזו נפוצה. אני מנסה לחשוב עד כמה מעצבן לקרוא ספר בעברית בו העמוד מימין הוא ההמשך של העמוד משמאל. אם הייתי קורא ספרים הייתי יודע.

ולסיום –טופס מילוי הפרטים – מלבד הבעייתיות של טפסי עברית בפלאש, שם אין הרבה מה לעשות, מקש TAB מעביר את הפוקוס בין השדות באופן שנראה כמעט אקראי. וחבל. יש בפלאש את היכולת לקבוע את הסדר המדויק של מעבר ה-TAB.

 

ובכל זאת, כמה נקודות זכות:

  1. השאלון בחוברת היה נוח למילוי. כדי להימנע מדפדוף הלוך ושוב, הוצג תקציר יפה של כל שאלה, גם בעמוד השאלון.
  2. הממשק הטלויזיוני התבסס על סט כפתורים הנוח וההגיוני: 4 חצי כיוונים, המשך, וחזור. (פחות או יותר). המעבר בין השאלות והדירוג היה קל, אם נתעלם לרגע מסידור האפשרויות. כמשתמש מקלדת כבד, מאד קסמה לי האפשרות למלא שאלון ע"י הטייה של האגודל לכיונים שונים, המקבילה לשימוש ב-4 החיצים של המקלדת.

 

תגובות

מאת קורינה:

מצאתי תלוי על ידית הדלת, כשהתעוררתי
לרגע חשבתי שאני בבית מלון. תכף זכרתי שזו הדלת שלי.
חשבתי שמציעים לי וילה, או טיסה נעימה.
מצאתי המון דפים על נייר יקר ובארבעה צבעים.
ובכל דף, כמו בכתה א' כמה מלים, ומקום לתשובה.
זרקתי לפח האשפה.
בדרך זכרתי שבעלויות החוברת הזו ניתן היה לסבסד כמה יצירות מקור איכותיות בטלויזיה (האיכותיות עולות פחות).
או לחסוך לא מעט עצים.
האמת שאין לי זכות להגיב, כי לא אני מימנתי אותם.
אין לי טלוויזיה..