מעצבי גוגל נכנעו! (סוף סוף)

27 יוני 2007

google docsלפני מספר חודשים היתה לי שיחה עם ג'ונתן רושל, מנהל המוצר, והתעניינתי לגבי הסגנון העיצובי של גוגל, בשאלה האם זו אסטרטגיה או אנרציה. התשובה נתנה לי תחושה שזו פשוט אקסיומה.
אח, העברית שלי משהו היום.

אתמול שוחררה גרסת ממשק חדשה של Google Docs. הללויה.

אני אהיה קצת זהיר, כי הדבר האחרון שאני רוצה להטיף נגדו הוא חדשנות ונסיון לשנות קונבנציות לטובת פתרון נכון יותר. ואני אומר את זה כי המהפיכה (או ה"כניעה" שבכותרת") היא לא רק בעיצוב, אלא גם בממשק.

אם הייתי רואה את צילום המסך הזה, לא הייתי מהמר בחיים שזה של גוגל. הנה כמה מהשינויים שלא אופייניים לאפליקציות שלהם:

  • תפריטים לא מעוצבים כמו לינקים. כל מי שרואה את התפריט משמאל מבין שזה לחיץ גם כשזה לא כחול עם קו תחתי.
  • שימוש באייקונים – למרות הטיעונים הנפוצים ש"האייקונים מעכבים את הטעינה", מי שיבדוק מספרים יגלה שמשקל האייקונים חסר משמעות לעומת קטעי הקוד המורכבים והכבדים הנדרשים לתפעול אפליקציות מהסוג הזה.
    ומיותר לציין את יתרונות השימוש באייקונים בממשק.
  • משטחי צבע ברורים ובעלי קונטרסט – גם כאן יש עניין פסיכו-טכני, הגורם למשתמשים לחשוב שצבע לבן נטען הכי מהר… אבל זהו כלי יעיל להפרדת איזורים ויצירת היררכיה.
    חשוב להגיד שהטולבר הכחול לא נולד כאן. הוא היה הסימן הראשון לבאות שהתחיל בלוח הבקרה של ערכת האפליקציות של גוגל לעסקים קטנים.
  • תיקיות ולא תגיות! מי היה מאמין. התקפלות מכלי הקטלוג של העשור, לטובת הסטנדרט של מערכות ההפעלה. ובמיוחד למערכת ההפעלה שכנראה מוכרת לך עם אייקון הכריכה הצהובה.
    האמת שאין כאן שינוי פונקציונליות אמיתי. קובץ יכול להשתייך לכמה תיקיות, ואם מסירים אותו מתיקיה הוא לא באמת נעלם. כלומר – זה מנגנון תגיות לחלוטין, אבל בהסוואה. וכאן זה מעלה תהיה אם הכניעה לסטנדרטיזציה רק במראה החיצוני לא גורמת חוסר הבנה.
  • Drag & Drop. לא ממש יודעים שזה שם עד שלא נתקלים בזה בטעות, אבל זה פיצ'ר מצויין לארגון המסמכים ב"תיקיות". גם זה לא משהו שאנחנו מכירים מהאפליקציות האחרות, ששואפות להיראות כמו HTML הכי בסיסי.
    ובהמשך לנקודה הקודמת: כשאני גורר קובץ לתיקיה אחרת, אבל אני עדיין רואה אותו בתיקיה הנוכחית – הדבר הכי הגיוני שאני אנסה עכשיו הוא לנסות לגרור את זה שוב, כי זה לא עבד כנראה.
  • כמות תוכן גדולה – פעם העמוד הראשי הציג רק את המסמכים שנגעתי בהם לאחרונה. המניע היה נקיון וצמצום בתוכן ופונקציונליות, מניע החרוט על דגל החברה. הגרסה החדשה לא מתקמצנת. ובצדק. אני צריך את תחושת השליטה בתכנים שלי. בדיוק כמו שgmail מראה לי יותר מאשר הודעות חדשות שלא קראתי.

ומה שאני אומר בשורה התחתונה – כל הכבוד. לא יודע אם מישהו נלחם שם באנשי האסטרטגיה, או שאסף פידבקים והחליט לממש את כולם, או שפשוט מצא פיל קשור. העיקר שזה הרבה יותר נוח ונעים לתפעול. אני רק שואל: מתי gmail?

אגב 1: העמוד הפנימי בו עורכים את התוכן (קיטורים-פה) עדיין לא השתנה. אולי בקרוב.

אגב 2: במסגרת השדרוג נוספה התמיכה בשפות ימין-שמאל! מעכשיו אפשר גם בעברית בלי בעיות. ומי שמבין קצת בפיתוח יודע שזו היתה עבודה של רבע שעה על 3 שורות קוד. ושוב – מתי ב-gmail?

תגובות

מאת א:

אבל אבל
זה אותו ממשק שיש בGoogle Reader כבר כמה חודשים

מאת איל שחר:

tלא מדויק
Google Reader הוא אכן קורא ה-RSS הטוב ביותר שיש, אבל הוא משמר כמה ממאפייני גוגל הקלאסיים שציינתי כאן כפחות טובים.

מאת Drazick:

באמת מתי בגי'מייל?
דווקא אני אוהב את המינימליזם של ג'ימייל.
אבל חסר לי תמיכה בכתיבה בעברית בממשק האנגלי.
וברור שגם זה קיים רק נסתר (הגרסא העברית עם 2 הלחצנים).

במקומם הייתי שוקל לאפשר להשתמש ב- DOCS כעורך הדואר אלה וורד עבור אאוטלוק.

ושימוש יותר מתוחכם לתגיות (עם אפשרות הערות על מיילים, לבונים צהובים כאלה שאני רושם על מייל מסויים).