בימים אלו אני מסיים פרק חיים ארוך ועשיר כבן משפחה במנטיס.

באפריל 98' נחשפתי למודעת "דרוש מעצב" שפרסם רונאל, מראשוני מעצבי האינטרנט בארץ, ולימים האב הרוחני שלי.

מאז עברתי מסלול פתלתל של שינוי תפקידים ואתגרים. הייתי מעצב, הייתי מפתח פלאש (כשעוד לא היה ממש מה לפתח שם), ניהלתי את תחום הקריאייטיב הטכנולוגי, ניהלתי את מנטיס-טכנולוגיות, הובלתי את תחום ה-UI והאפיון, וסיימתי כסמנכ"ל מחקר ופיתוח.
עברתי דרך מאות פרוייקטים ולקוחות, נגעתי בכל יום כמעט במשהו אחר, ושיתפתי את ההתלהבות עם עשרות רבות של עובדי מנטיס לאורך השנים.

מנטיס עצמה עברה תקופות קשות (זוכרים את תקופת הפוסט-בועה?), אך תמיד הצלחנו לשמור על המוניטין והאיכות, שעזרו לנו לשרוד גם כשקשה, והם אלו שיביאו את מנטיס אל הפנטזיות.

אחרי 9 וחצי שנים, כמעט שליש חיים, אני עובר לדרך חדשה.
זה לא פשוט להיפרד ממשהו שהיית שותף להקמה שלו מאפס, שעבדת קשה בשבילו שנה אחרי שנה, שנלחמת בשבילו גם כשהיה נראה שהכל אבוד. מקצועית זה מרגיש כמו לעזוב את הבית. כאן נולדתי, וכאן גדלתי מאד. יהיה לי קשה לראות את פסיפס הפרצופים הידוע באתר ולא להיות אחד מהם.

ואני נפרד לא רק ממנטיס, אלא גם מהאנשים שאיתם העברתי יום יום. חלקם וותיקים יותר, חלקם פחות. כולם מוכשרים ואנשים טובים. באמת. אני גאה בכולכם. הייתי נוקב בשמות אבל זה אף פעם לא נגמר טוב. אני אמסור לכם את תודתי באופן אישי.

ויש לי כאן את ההזדמנות גם לומר מילה ללקוחות איתם עבדתי: חלקכם מעצבנים ועקשנים שזה לא ייאמן, אבל מכולכם למדתי משהו :) אז תודה.

"כמו חופים שים עוזב,
אני עובר עכשיו ממך.
בין דמעות ובין כאב,
אני הולך אני…" (כולם!)

אה, ומילה על דרכי החדשה:
אחרי מסלול המראה מלא מוקשים (סיפור ארוך), אני מצטרף להנהלת נענע10 המתחדשת (גל מור מ-yNet כינה אותה ברית האנדרדוגים).
מקווה לפגוש אתגרים חדשים ואנשים חדשים, ולגלות בעוד שנה שלמדתי כל כך הרבה, לטוב ולרע.