FastFlip של גוגל – אימוץ ממשק שגוי

18 ספטמבר 2009

Google FastFlipמעבדות גוגל השיקו את FastFlip, המאפשר לדפדף בין צילומי מסך של אתרי חדשות. משהו שמזכיר את המיקרופיש של העיתונות המודפסת.

הרעיון מאד מוזר, ואני לא מצליח להבין אותו. עולם האינטרנט מעביר היום מידע נקי. כתבה מיוצגת ע"י רשימה של מאפיינים (כותרת, תקציר, תאריך, תמונות…), ולא ע"י התצוגה הויזואלית שלה. קוראי RSS כמו Google Reader מגישים לנו את כל הכתבות באותו פורמט, אותם מיקומים של אובייקטים, אותם פונטים וצבעים. לעומת זאת, כשאני מעיין ב-FastFlip בין התוצאות אני ממש צריך לחפש את הכותרת בכל עמוד מחדש כדי לדעת בכלל על מה זה. נסו בעצמכם. ולא נדבר על זה שמוצג הממשק המלא של האתר וקישורים בגוף התוכן – אבל הם לא נגישים לי עד שלא אעבור לאתר המקור (הבחירה להציג את אתר המקור כתמונה נובעת מביצועים, לפי השם).

בגרסת הנייד – כל ההערות תקפות, ובנוסף – משקל התמונות כמעט תמיד גדולה ממשקל המידע הנקי. זה אומר צריכת רוחב פס גבוה יותר ואחסון גדול יותר. זה לא משנה כמו פעם, אבל יש לזה עדיין משמעות לא מבוטלת.

הווינג סייד ת'את – יש משהו נורא מעניין בממשק שהייתי שמח אם היו מאפשרים אותו ב-Google Reader. אני מדבר על הצפייה באייטם בודד בכל רגע, בלי הסחות מסביב. והייתי שמח לעבוד עם 4 מקשי המקלדת בדיוק באותו אופן (עם הגברה קלה של מהירות הגלילה האנכית).

אז מה זה? יש לי תחושה שזה ניסוי שהמעבדות מבצעות כמחקר לקראת הממשקים שיציגו את סריקות הספרים שיגיעו בקרוב.

תגובות

מאת זיגמונד:

אני לא מוצא שימוש כלשהו חוץ משימוש שיכול להיות דווקא מאוד שימושי, בדיוק כמו "ענן החיפוש" של גוגל (בפעם האחרונה שבדקתי הוא זמין רק בדוט.קום) – השראה לכתיבה!

מאת עמי בן בסט:

גם אני שאלתי את עצמי אותה השאלה. מזכיר קצת דפדוף בעיתון נייר גדול. אתה מחזיק אותו בשתי ידיך ומקבל תמונה של עמוד גדול עם הרבה כותרות. אתה מעביר עמוד (נייר גדול) ונאבק עם הגודל כדי לקבל שליטה על הטקסט..

הדפדוף כאן עם החיצים הגדולים בצד הוא נחמד אבל מסכים שקשה להינעל..