28 כללים שהופכים כל ממשק למושלם

2 אוקטובר 2009
10 הדיברותאיך אנחנו אוהבים כותרות כאלה, הא? גם יש מספר, לא משנה אם הוא 5 או 650 פלוס או 5000 פלוס העיקר שיש רשימה.
יותר מהכל אנחנו אוהבים שמישהו יחלק את העולם לשחור וללבן, לנכון וללא נכון. אנחנו אוהבים להתייעל, לצרוך מידע שימושי, לשמור ולשנן, וגם לצטט ממנו בכל הזדמנות נתונה.

הנה כמה דוגמאות:

  • ג'ייקוב נילסן, שהכי אוהב חוקים בעולם, מפרסם מחקר הטוען שהמשתמש סורק את 11 האותיות הראשונות של קישורים כדי להחליט אם להמשיך לקרוא.
  • אותו יעקב גם מספר שמשתמשים סורקים את העמוד בצורת F.
  • המספר 8 שולתתת: ניווט באתר לא יעבור את מגבלת 8 הפריטים. משתמשים עוברים לאתר אחר אם העמוד לא נטען אחרי 8 שניות.
  • אורכו של שדה טקסט אידיאלי הוא 27 תווים.

אז קחו צעד אחורה. חלק גדול מה-guidelines המתפרסמים ברשת באים על סמך אינטואיציה של המפרסם. וגם אלו המבוססים על מחקרים – צריך להתייחס אליהם באותה חשדנות בה מתייחסים לכל מחקר, ולהבין נכון מה המסקנות. החוקרים הרציניים מנסים לכסות כמה שיותר אפשרויות, והמפרסמים הרציניים יודעים גם להסתייג ולומר שהמסקנות לא נכונות בכל המקרים. אבל בפועל אני רואה כבר שנים מעצבים שנוצרים בליבם את הכותרות בלבד ולוקחים אותם כאמת לאמיתה.

אני לגמרי לא מזלזל במחקרים. כן חשוב לזכור את הקווים המנחים באופן עקרוני, אבל יש עוד המון שיקולים שמתאימים רק לאתר שלך, לקהל היעד שלך, למטרות שלך, לשפה העיצובית שלך.
והחוקים? made to be broken.

אה, ולמי שלא הבין – אין כאן 28 כללים. אפשר להפסיק לחפש. סליחה.שבת שלום.

תגובות

מאת גוגליסט:

הבטחת 28 חוקים, איפה הם?

מאת ניל:

שבת שלום,
מה מתסכל יותר? אנשי מקצוע שבטוחים בעצמם ביחס סמטרי הפוך לבורותם, או אלו שמתבצרים בעולם של נתונים שמדומים לאמיתות נצחיות?
לארוך הזמן אני מגלה גם אצלי מן נאיביות דוגמתית…
ככל שאני משכיל לקבל החלטות ביחס להקשר ישיר,אני מצליח לייצר ערך גבוה יותר ללקוחותי.

מאת ליאור יאיר:

קצר וקולע.

גאוני, אני תמיד הייתי תוהה עם עצמי לגבי הכותרות של smashing magazine וחבריהם…

מאת איל שחר:

כן. זה תמיד עובד.
ו-Smashingmag הוא אחלה בלי קשר לכותרות.