שוב אני בפרץ נוסטלגי רגשי. זוכרים את המודמים ששימשו אותנו לפני כמה שנים? אם כן, הצליל הזה בטח זכור לך:


בתוך המודם היה רכיב, סוג של רמקול לצורך העניין, שמטרתו היתה להשמיע את הצליל הנעים והרך הזה אל קו הטלפון, וגם אל אוזנינו העדינות. ייתכן שאני טועה, אבל נדמה לי שאפשר היה להשתיק את הצליל הזה לחלוטין, ולתת לנו חוויית התחברות אילמת. אך כל מי שמזהה את הצליל יודע גם לזמזם את המקצבים שבו, וידע גם אז להשתמש בצליל הזה לזיהוי התחברות שמהלכה תקין.

דוגמה דומה לאותו נושא קשור למכוניות ההיברידות או החשמליות. אתה יכול לעמוד מאחורי מכונית מונעת ולא לדעת שהיא עוד שניה בודקת עליך את חוזק הפגוש האחורי. אפילו בוחנים אפשרות של  הטמעת רעש מלאכותי מסיבות בטיחותיות.

עוד דוגמה: התקתוק המלווה את האיתות ברכב – מקורו בממסר חשמלי מכאני הפותח וסוגר מעגל חשמלי. בטכנולוגיה של היום ובמכוניות מבוססות מערכות מחשוב, צליל זה ניתן לנטרול כמובן – אך המשוב שהוא מספק נועד להזכיר לנו לכבות את האיתות כשהוא לא רלוונטי כבר. בקטנועים הצליל הזה מוגבר במיוחד.

ויש כמובן את צליל הקליק של המצלמות הדיגיטליות. זה אמנם צליל כמשוב, ולא רעש, אבל הצליל המקורי אותו מחקים היום היה רעש בלבד, שלא ניתן היה לניטרול.

יש עוד דוגמאות לרעשים מאולצים הניתנים לנטרול אבל עדיין חשובים למשוב?