שקית אחת פחות? אין סיכוי.

26 מרץ 2008

המועצה לישראל יפה יוצאת בקמפיין שכנועי – "שקית אחת פחות", ויוצאת גם בסרטון פרסומת, או "תשדיר שירות" במונחים של ערוץ 1.

באתר המועצה הם מספרים על 2 מיליון שקיות פלסטיק הנצרכות למשך 20 דקות בלבד (!), על הנזק הסביבתי שהן יוצרות, ועל עתידה של כל שקית כזו להישאר פה הרבה אחריך ואחרי ניניך.

באתר הקמפיינים shout מתארים את הבעיה הנוצרת מהעלות הזולה של השקית, שבגללה אנחנו לא מוכנים לעבור לשקית נייר שעולה לנו חצי שקל. אז מה התכנית האסטרטגית של הקמפיין?

לא חבל על כל הפלסטיק של השקיות שהתפוצצו בצילומי הפרסומת?

שלב 1 – "אני פונה ללב שלך"

– קריין: "הזיהום יתפוצץ לנו בפנים"

– צופה: "וואי. באמת צריך לעשות משהו. זה לא ייגמר טוב."

– קריין: "תעשו טובה לסביבה".

– צופה: (מזיל דמעה) "למען ילדיי שלא נולדו, אני נשבע!"

ברקע שחר פאר תנפח שקית שפילחה מסופר של ענקים בשביל הפח הגדול בחצר. או שאולי זו שקית אריזה של ספה של שמרת-הזורע?

למחרת ילך הצופה לקניות. לפני שיצא, הוא ישחזר במוחו את 3 הפעמים האחרונות שעשה קניות, ויחשב באמצעות הנייד שלו שהוא צורך 9.2 שקיות פלסטיק בממוצע לקנייה. הוא זוכר את הסרטון שראה שלשום לפני שמשה ניצח בהישרדות. עכשיו זה ברור – הוא יצא מהסופר עם 8.2 שקיות. לא אחת יותר.

בקופה הוא יעמיס לכל שקית כמה שיותר. הוא יהסס לרגע בפחד שהשקית תיקרע, או שהחלב ייפתח וייספג בבאגט שדחוס לידו. אבל זה לא יעצור אותו. "נשבעתי בילדים".

אההה…. נכון…. כל הסיפור הגיוני.

שלב 2 – ככה?! הם מחפשים את הזול? נראה להם!

שלב א, לדברי המועצה, "מתמקד ביצירת מודעות ראשונית ולא במתן פתרונות לנושא שקיות הפלסטיק".

והתכניות הן "לשבור את התפיסה של חינם אז לקחת" (שוב ציטוט). המממ… מעניין… איך שוברים את התפיסה? איך גורמים לצרכן לא לחשוב שזה חינם. אני תוהה…. אה! אני יודע! פשוט נבקש על זה כסף! כמו הגנה של הרשות להגבלים עסקיים בפני השתלטות מונופוליסטית של יריעת הניילון, מכניסים את שקיות הנייר לתחרות. עכשיו התחרות שווה. אם כבר הצרכן צריך לשלם, אז הוא ישתכנע לקחת כבר נייר. ונייר מתכלה ומתמחזר נורא בקלות. בינגו!

אז הנה רעיון

אני טוען שאת קרב הראש בראש בין הנייר לפלסטיק אפשר לעשות בלי לייקר שקיות, אלא ע"י הפיכת הנייר לחינם.

אני משוכנע ששטראוס-עלית או תנובה-אייפקס ישמחו לשים את תמונות המוצרים שלהם על השקיות, כדי שכל מי שעומד ליד הסופר ביום חם ודוחף ידיים מזיעות לכיסיו בחיפוש אחר 5 ש"ח – יראה זרם של אנשים יוצאים עם שקיות ממותגות בגלידה, שוקו, מיץ תפוזים, או חטיף שוקולד קר.

וחוצמזה – שיפסיקו להחביא את הקרטונים במחסן! או שבכלל יתחילו מעגל מחזור קרטונים ברחבי הרשת. זה פשוט הפתרון הכי נוח מהעגלה לבאגאז'.

תגובות

מאת לגי:

ללא נושא
בפעם האחרונה שביקשתי בסופר שקית נייר אמר לי המוכר שהן מזהמות בדיוק כמו פלסטיק

אתה יודע משהו בנושא?

הדלק של מכונות ייצור הנייר לשקיות מזהם יותר מכל שקית ניילון או משהו בסגנון?

אני זוכרת שבעבר שמעתי על נושא הירקות האורגניים,
שהטסתם מאוסטרליה וכו לארץ מזהמת את האויר בצורה לא משתלמת

מאת איל:

ללא נושא
וואי, את צודקת.
http://www.sviva.gov.il/Enviro….lastik_bags_presentation_1.ppt
איזה קטע.

אבל אני מניח שאפילו שקיות בד יוכלו לקבל ספונסרים.

מאת מיכל:

איל היי
לפני כמה שנים נעשה שימוש למשך תקופה בשקיות ניילון מתכלה או משהו כזה.

מן הסתם גם שם יש חסרונות, אבל גם זה היה רעיון לא רע – משום מה הזימוש בהן הופסק. אולי הן פשוט יקרות יותר עבור חנויות הסופר

מאת מיכל:

אופס
השימוש השימוש

מאת אחת מהצפון:

ללא נושא
קחו עשר שקיות ניילון חזקות (אלו שליד הקופאי),גשו לקחת ארגז קרטון (גם אם הוא בעמדה מרוחקת) ותדאגו שאחרי הקניות ופירוקן בבית יוחזרו הארגז והשקיות לאוטו עד לפעם הבאה.

אייל, בארצות בהן הוכנס לשימוש החוק לתשלום בגין שקיות ניילון יש צניחה אדירה בכמות השימוש אז מדוע הבאת פוסט שכזה? ועוד אחרי פוסט שמחייה את הדפסת המאמרים.
האם זה בגלל שאתה לא סבור שהשקיות עושות נזק סביבתי? או בגלל שפשוט לא אכפת לך אם כן או לא? או שזה תלוי כמה נוח זה יהיה וכמה רחוק צריך ללכת בשביל הארגז?

לגי, לא מטיסים לכאן ירקות אורגנים.
מגדלים אותם כאן ואפילו תוכלי לקבל עד לבית.
וזה כמובן עדיף מאשר כל אחד יעלה על האוטו ויסע לקנות.

מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

חבל שהדוגמאות שהבאת הן מתאגידים גדולים
הם כבר שטפו את המוח מספיק

מאת ורד:

יש פטנט שקוראים לו סל!
מזה מספר חודשים אני משתמשת בסל.
קניתי בשופרסל את הסלים הירוקים ב- 3 ש"ח וזה פשוט כיף לערוך קניות.
היום בבוקר, למשל, כשהגעתי לסופר השתמשתי רק בשקית אחת ללחמניות מהמאפיה. כל המוצרים נכנסו לסל.
אני לוקחת איתי את הסלים גם לקניות בחנויות אחרות.
נסו ותיהנו.
אתם מוזמנים לקרוא גם את הפוסט הבא:
http://www.notes.co.il/vered/38794.asp

מאת איל שחר:

את מהצפון
אני לא יצרן שקיות פלסטיק המנסה לעודד את שימושן. להיפך. ומהסיבה הזו אני טוען שהקמפיין לא אפקטיבי. לצערי אנחנו חיים בעולם בו הנוחיות מנצחת את איכות ההתחשבות.
אני מאמין שייקור השקיות יעשה את העבודה. חייתי תקופה בגרמניה, שם באמת אנשים מביאים שקיות בד מהבית כדי לחסוך רכישה שלהן. העליתי מודל שיכול לעזור מבלי שיעלה לנו כסף. עולם הפרסום מצליח שוב ושוב לייעל מבלי שזה יעלה לנו, תמורת שטיפת מוח קלה.

ורד, פוסט מעניין.
האמת שכל הפוסט שלי התחיל מזה שאשתי אמרה "אני צריכה לקנות סל" כשהיא ראתה את הקמפיין בטלויזיה. (והנה הרסתי את הטיעון שהקמפיין לא מוצלח). אני זוכר את הסלים האלו בדרך לצרכנייה במושב של סבא שלי.

מאת עומר:

אחת מהצפון,
באותן מדינות לא בדקו את השינוי שחל בכל שוק השקיות אלא רק את השימוש בשקיות הסופר; ההימור שלי הוא שלו היו בודקים את כל התחום היו מגלים ששום דבר לא השתנה (כי עכשיו במקום לשים שקית מהסופר בפח הזבל, שמים שקית קנויה…).

מאת רוזנטל עידו:

שקיות רב שימושיות
למה לחשוב בכלל על מחזור, כשאפשר להמשיך להשתמש במוצר עוד הרבה פעמים.

הפתרון הוא שימוש חוזר בשקיות. צרכנים ישקיעו כסף, המדינה תממן או חברות מסחריות יממנו, זה לא משנה. שימוש חוזר בשקיות (לא משנה מאיזה סוג) יפתור את הבעיה.

ראיתי את זה עובד בגרמניה ובארצות הברית וסביר להניח שזה ככה בעוד מקומות. שקיות איכותיות קיימות לקנייה בארץ (10 שקל בכל רשת שיווק) ולדעתי שופרסל מחלקת אותם בקנייה מעל סכום מסויים.

פשוט צריך לזכור לקחת אותם בכל קנייה.