חוזרים לטלפון הפשוט. זה קורה.

4 אוגוסט 2008

ראבק. הבנאדם הולך, בוחר את הטלפון הכי שווה שמצא, ועדיין מתעצבן עליו בלי סוף.

הסוללה נגמרת תוך יום.
המכשיר קופא מדי פעם ולפעמים חוטף איזה משהו קיצוני מהקרינה של עצמו – ודורש ריסטרט.
כדי לבצע פעולה פשוטה של כתיבת הודעה או הפעלת שעון מעורר – צריך לשחק סיימון עם המכשיר.
בגודל שלו, יחד עם צרור מפתחות קטן בכיס, זה מוציא אותך מסימטריה.
והמחיר… או העצבות שבאובדן… הו הו הו…

פתאום עולה לי החשק לקנות אחד מהטלפונים הפושטים האלה של נוקיה שאפשר לקנות ב-300 שקל, בקרוב בסופר הקרוב לביתך.
כזה עם כמה כפתורים בודדים, אבל איכשהו נראה שקראים את המחשבות שלך, ואתה מתפעל כמעט הכל עם 2.
כזה שאתה לומד בלי שום חוברת. ויש בו באמת כל מה שצריך. וגוגל לא ביניהם.
80 גרם שאתה יכול לקחת למילואים בלי מטען.
כזה שאפשר לאבד, או להחליף סתם כי מתחשק מדי פעם.

כזה:

 

שוב אני עומד מול ומראה ובודק אם הזדקנתי :)

 

תגובות

מאת הזוייה:

מזמן הסֶלוּלָארִי שלי הפך למשהו זניח
ביטלתי בו את התא הקולי, ואס-אם-אסים, זה אחד מהדברים הבלתי נסבלים שנתקלתי בהם. גם ככה רוב היום אני ליד הטלפון השולחני במשרד, ובערב יש את בזק. ואם אני בפגישה בערב, גם ככה מתוך כבוד אני שמה את הנייד על "שקט" ולא מציצה בו כדי להשקיע את תשומת הלב באדם שאני מולו.
לפני זמן מה הסלולארי שלי נפל לי לתוך אמבט הפדיקור, ארבע ימים בלעדיו היו נפלאים. פתאום הבנתי שהסלולארי הוא מקור לפאניקה, אם ההורים מתקשרים ולא עניתי אתה מיד חוזר אליהם באמוק ובהלה ושואל, מה קרה, הכל בסדר, חיפשתם אותי.

אני בעד.

נ.ב אני עמדתי מול המראה הבוקר ובדקתי אם לא צנח לי האַגָּן, נפל לי הציצי או הצלוליטיס הגיע למקום אחר: )

מאת טליה זליגמן:

הלו?
על איזה מכשיר אתה מדבר, קצת מסקרן אותי
:)
גם לי יש ימים שבא לי על סמס שדורש 3 קליקים על כל אות. אבל כשמחשבים באמת מעצבנים אני הולכת על פנטזיית האיימיש. לעבוד בגינה ולבנות לעצמי רהיטים

ואם אתה חושד בהזדקנות, אני רוצה לראות אותך יום אחד, או אולי שעה, עם סם ואבי קושניר

מאת מיכל:

זה לא ברור?
ממש כמו שלפני עשור ומחצה, אולי יותר, היה מאוד טרנדי להיות מעודכן לגבי מה היה בפרסומת X למוצר Y בערוץ 2, ועכשיו אנחנו משתמשים בממיר המקליט כדי להתחיל לראות מאוחר יותר ולהריץ את כל הזבל הזה הלאה.
כל דבר חדש מקבל 'פור' כל עוד הוא חדש, ואח"כ הוא צריך להפסיק להפריע. בעיקר כל הדברים האלו שאמורים לעשות לנו את החיים יותר נוחים. אסור להם להפריע, אפילו אם הם באים עם לוגו של תפוח (מניחה שאליו השווית)
ובקשר להוא, ממילא לא הצלחתי להפנים את ההתלהבות מהאובייקט.

מאת איל שחר:

ללא נושא
התייחסתי גם ל-i(don't have)phone, גם ל-Q9 המצ'וכלל שיש לי עכשיו, ועוד יותר ל-N95 שהיה לי פעם (החלפת שפה ב-SMS ב-5 קליקים).

אתמול קניתי Nokia 1600. פשוט תענוג. http://nds2.nokia.com/tutorial….phones/1600/english/index.html

טליה – פנטזיית האיימיש מתאימה לי. אני יכול לחיות ככה אפילו…. 5 שעות.

מאת איל שחר:

ולגבי ההוא
לגבי ההוא – יש סיבה אמיתית להתלהבות. מי שלא ישתמש בזה באמת לא יבין.

מאת יונתן:

ללא נושא
אני כבר חזרתי לנוקיה הישן והטוב שלי. לדעתי הם גם פולטים פחות קרינה או שסתם הם פחות מתחממים

מאת מיכל:

בדקתי, בדקתי, מקרוב, אפילו נגעתי
בדבר האמיתי
אני עדיין חושבת שיש בו יותר מידי ניג'וס.

מאת מיכל:

ובמיוחד ליונתן
כאן אפשר לבדוק את פליטת הקרינה למכשירי נוקיה השונים:

http://sar.nokia.com/sar/index.jsp

מאת ליאור:

מה קרה לאייפון שלך?
אני יודע שאתה צודק אבל זה לא יעזור.
אני כנראה אמשיך להסתובב עם האייפון גם אם הוא נתקע.

פשוט אי אפשר לעבור לתצוגה אחרת, כל פלאפון אחר מרגיש מאוד לא מסודר.

אני נשאר עם האייפון גם אם זה יהרוג אותי, גם האחרים הורגים אז לפחות נמות בסטייל.

מאת שי פסבדונים:

ללא נושא
הקפיטליזם קורס במערב. למה אתם צריכים ליפול איתו? שחררו.

מאת שמואל:

כחרדי שמשתמש בטלפון כשר [גגלו על זה אם לא הכרתם]
אין לי סמס, אין משחקים, אין מוזיקה ולא אלבום תמונות
כי טלפון זה טלפון זה ט-ל-פ-ו-ן.

ולכל האפליקציות הרבנים אמרו "זה לא לטלפון"