Israel style
אתמול ישבתי בין קהל הצופים של NOKIA Freestyle, שהיא אליפות אירופה בפעלולי אופנועים באוויר.
מדובר בארבעה עשר בני 20 בערך, משוגעים ואנרגטיים, שלפי התור מנסים להוכיח איפה הם עומדים על הסקאלה שבין אומץ וטירוף לבין שפיות ופחד. אתם מכירים את גיל האדרנלין הזה. רובם אפילו לא לבשו מגנים כמו שצריך, כדי להזיז את התדמית שלהם טיפה ימינה על אותה סקאלה.
התחרות בנויה כך שכל סבב הוא שני פעלולנים המתחרים זה בזה, על הרושם שהם השאירו על השופטים. מי עשה את הפעלול הכי מסוכן, מי משך אותו יותר רחוק, מי הלהיב את הקהל, וכו'.
מימין לשמאל: מארק פישר, טובי אימלר, פרדי פיטרס.
בין 14 המתמודדים על תואר אלוף אירופה ב-Freestyle לשנת 2004, היה גם שובב ישראלי אחד. אליקו אוחנה שמו. הוא הסתובב עם דגל ישראל נעוץ בגבו, וידע להלהיב את הקהל כשטייל על רצפת האולם. הכל היה איתו בסדר גמור, עד השלב שבו הוא התחרה מול מארק פישר הגרמני, שרשם על שמו כמה תארים בתחרויות באירופה.
המנחים (נתיב רובינזון וטל שביט, מייסד מגזין "מוטו"), מצאו לנכון לקרוא לקהל לעודד את הנציג "שלנו", ולנצל את ההזדמנות שיש לנו לשים את ישראל על המפה, כי לעידוד הקהל יש חלק בקביעת הזוכים (ע" מדידת דציבלים).
כצפוי, פישר הראה לאוחנה מאיפה משתין ה-RM250.
לא כצפוי, השופטים הצביעו לטובת אוחנה ללא התלבטות!
חשוב לציין ש-2 מתוך 3 השופטים היו ישראלים.
חשוב גם לציין את רגישות השמות, כאשר ברחבי האולם מתנוסס הלוגו של "אוחנה הפקות".
פישר עשה סיבוב בעמידה על האופנוע, עם אצבע מורמת לעבר הקהל. אחר כך הלך להראות לשופטים מה דעתו על הנושא, וחשף בפניהם ובפני הקהל את אחוריו המשופשפים. ממרחק של 2 מטרים מספסל ההמתנה של הרוכבים, יכולתי לשמוע את הביטוי A fucken joke חוזר על עצמו כמה פעמים.
לאחר הבוז הגדול מצד הקהל, ולאחר שאוחנה תפס את המיקרופון וברוח ספורטיבית הצהיר שפישר ביצע טוב יותר, הוחזר הגלגל על כנו.
וכל כך חבל לי על זה שהאירוע היה ממש טוב ומרתק לצפיה (לא לשתי הבחורות שישבו לידי ועצמו עיניים מפחד לקראת כל נחיתה), וסופסוף מגיעים ספורטאים מרחבי אירופה לישראל (No Fear), ואנחנו מציגים להם את קונספט הקומבינה.
ב – ו – ש – ה !
