designer.co.il - אייל שחר מול המכונה

את הפרסומת של פלאפון בשיתוף גוגל – כולנו ראינו. כל מי שגוגל מותקן לו בסלולרי כעמוד הבית וכל מי שיודע להקיד כתובות אתרים בדפדפן הסלולרי – הרים גבה על ה"הכרזה" של השירות. וישנה כמובן ההערכה למפרסם שמזכיר את ההוא מסומסום שמצליח למכור אוויר (בקבוק בשקל פלוס מע"מ)

אשתי, (שירי – שרבוט), טוענת שהפרסומת של פלאפון מוצלחת, רק שהיא לא למוצר הנכון… למה היא מתכוונת?

לג'וני.

ג'וני הוא מידען כבר הרבה זמן. זה בעצם כמו לחפש בגוגל, רק שמישהו עושה את זה בשבילך. הרי בואו נחתוך את צואת השור – לגלוש מהסלולרי עם מקשי הטלפון הסטנדרטי זה לא חוויה מרוממת. מודל של שאלות ותשובות (זוכרים שהתחיל ask jeeves?) הרבה יותר מתאים ממודל של חיפוש חופשי ועיון בתוצאות.

ככה זה עובד: שולחים שאלה ל-4321, מישהו מקבל את השאלה, מודיע מיידית "קיבלתי" ב-SMS, מחפש ומסמס חזרה את התשובה. כמובן שהכל בתשלום.

היום נזכרתי בשירות הזה ושאלתי "כמה השתתפו בווליום כינרת בקיץ שעבר?".

התשובה שהתקבלה היא (לקוחה מכאן)
"כ- 40,000 איש הגיעו  לחוף גולן לאירוע השיא של "ווליום כנרת" – גמר כוכב נולד.
האירוע הופק בהשקעה של 10 מיליון ₪. מתחם האירוע השתרע על שטח של 160 דונם,
 עם 2 במות מוסיקה ללא הפסקה. גודלה של הבמה המרכזית 500 מטר עליה אלפי טון ציוד,
 1,000 אמצעי תאורה ומאות מסכי ענק"

ומי שמגגל את עצמו מדי פעם – שינסה לג'נן את עצמו: לכו לבדוק איך ג'וני מגדיר אתכם. זה לא בהכרח קולע, אבל משעשע.

ראבק. הבנאדם הולך, בוחר את הטלפון הכי שווה שמצא, ועדיין מתעצבן עליו בלי סוף.

הסוללה נגמרת תוך יום.
המכשיר קופא מדי פעם ולפעמים חוטף איזה משהו קיצוני מהקרינה של עצמו – ודורש ריסטרט.
כדי לבצע פעולה פשוטה של כתיבת הודעה או הפעלת שעון מעורר – צריך לשחק סיימון עם המכשיר.
בגודל שלו, יחד עם צרור מפתחות קטן בכיס, זה מוציא אותך מסימטריה.
והמחיר… או העצבות שבאובדן… הו הו הו…

פתאום עולה לי החשק לקנות אחד מהטלפונים הפושטים האלה של נוקיה שאפשר לקנות ב-300 שקל, בקרוב בסופר הקרוב לביתך.
כזה עם כמה כפתורים בודדים, אבל איכשהו נראה שקראים את המחשבות שלך, ואתה מתפעל כמעט הכל עם 2.
כזה שאתה לומד בלי שום חוברת. ויש בו באמת כל מה שצריך. וגוגל לא ביניהם.
80 גרם שאתה יכול לקחת למילואים בלי מטען.
כזה שאפשר לאבד, או להחליף סתם כי מתחשק מדי פעם.

כזה:

שוב אני עומד מול ומראה ובודק אם הזדקנתי

אני לא יודע. זה נפל לי במסעדה? אני זוכר ששם ביצעתי שיחה. אולי בדרך לאוטו, כשהשתוללתי עם אור? אולי בכלל הנחתי את זה איפשהו בבית? כל כך מתאים לי למצוא אותו בסוף בארון כלי העבודה או משהו כזה. הבאסה שנגמרה הסוללה כנראה, ואין סיכוי שיענו לי. גם אין סיכוי לשמוע אותו מצלצל בין הג'בקה לסט המברגים.

אני כבר לא יודע מה יותר גרוע. לאבד אייפון אופנתי ומאאאניב? לדעת שמישהו מחזיק את הגישה למאגרי המידע האישי שלך ויכול להתחזות אליך ברשת ובהודעות טקסט? להחמיץ שיחות והודעות טקסט שמבחינת הנמענים הגיעו אליך (כנראה 80% חג-שמחים)?

המשך

כידוע, בעוד כ-3 חודשים חברות הסלולר מתכננות להיענות לחוק ניידות המספרים. זה אומר שאם שמת ידך על מספר, הוא יכול להיות שלך לכל החיים. כל עוד יהיו מספרים לניידים כמובן.

חלקנו כבר הספיק להתארגן על מספר משובח שמתמצה לספרה אחת, אבל זה יכול להיות יותר אישי.

אני מאד הייתי רוצה את המספר 05X-3555767, או בשמו האחר איילשחר-05X.
אם הייתי מצליח לשים את ידי עליו היה לי קל להגיד אותו בכל פעם, וזה היה מעלה בי רוח של אל יווני לפחות.

פה ושם כבר רואים מפרסמים המשתמשים בזה בישראל.
זה כנראה לא תפס בעבר משתי סיבות:

1. רק הסלולר הביא באמת את האותיות על המקשים.
   רוב הטלפונים הביתיים שלנו אז לא עברו כל גיור.
2. עדיין נראה מוזר כשכותבים מספר שחלקו משמאל לימין וחלקו מימין לשמאל. מוזר כמעט כמו שהיו יכולים להיות שמות הדומיינים בעברית.

אז אם יש לך שם/כינוי זכיר ב-7 אותיות והמספר פנוי – קדימה.

ובאותו הקשר – מעניין איך זה לא מפריע במקומות בהם זה נפוץ (USA) שעל ספרות המקלדת אין אותיות?