פייסבוק נותנים היום במה מכובדת לתמונות. הן מופיעות בגדול על הפיד, נפתחות במהירות על גבי אותו עמוד, נקיות כמעט מרעשים סביבתיים, ואפשר לדפדף בהן בקלות. תמונות צוברות המון אינטראקציה בזכות הבולטות שלהן, בזכות היכולת שלנו לעבד אותן במהירות בעומס המידע, ובזכות הקלות בה הן מעוררות זכרונות ורגשות.
אפשר לראות שימוש בתמונות כדי לתפוס את העין בפוסטים של פלאפון למשל.
כדי לנצל את הכוח שטמון בשיתוף התמונות, הנה כמה קוים מנחים:
אתמול פורסמו ידיעות על מאות אלפי כרטיסי אשראי שנגנבו ע"י קבוצת האקרים סעודיים תחת השם 'אנונימוס'.
הבוקר מעדכנות חברות האשראי שכמות המספרים שנגנבו הוא זעום (כמה מאות) ואין סיבה לבהלה.
וואלה: "בדיקה של הקבצים מראה כי חלקם כוללים פרטי מידע של לקוחות שביצעו רכישות בשני אתרי מכירה קבוצתיים מקומיים: sales365.co.il ו-kvootzati.co.il. הקבצים כוללים את שמות הלקוחות, הפריטים שקנו ופרטי כרטיס האשראי איתו התבצעה הרכישה. האתרים היהודי עליו מדברים ההאקרים הוא ככל הנראה www.schneersoncenter.org וכן Judaism.com.
אתרים נוספים שנפרצו, ככל הנראה, הם bizmakebiz.co.il, PCGames.co.il, וגם האתר Crazyone.co.il, כך על פי בדיקת וואלה! TECH."
אם בכל זאת תרצה לדעת אם כרטיס האשראי שלך הוא בין המופצים, אפשר להשתמש בכלים שהועלו לרשת המחפשים את המייל שלך ברשימה, בדומה לכלי שפרסמתי ביולי 2010 לאחר החשיפה של ההאקרים מתורכיה. כדאי לבדוק את כל כתובות המייל שהשתמשת בהן לאחרונה.
לחצו כאן לבדיקת המייל שלכם ברשימה
או בדקו אם מספר האשראי שלכם מתחיל ברשימת המספרים הזו וקוו לאור ירוק.
WorkFlowy הוא לא מוצר חדש. כתבו עליו כבר לפני שנה, אבל איכשהו חמק מעיני, עד שאיזה יורגנסון זרק את שמו בתגובה לשאלה בפייסבוק.
נדלקתי.
בהרצאת החזון של Asana, מוצר מעניין בפני עצמו מאותה קטגוריה, הם תיארו את הסיבה לכשלון של כל שירותי ניהול המשימות. המערכות מורכבות ואיטיות, אז אנחנו חוזזרים לאלטרנטיבה – Post it צהוב קטן מודבק על קצה המסך.
WorkFlowy הוא הדבר הכי דומה למסמך פשוט עם רשימת משימות. בלי ממשק כמעט. אחרי שמשחקים קצת, ועם קיצורי מקלדת אינטואיטיביים – לומדים איך לשכלל את הרשימה.
לא בטוח שאני יודע להסביר איך דרופבוקס הצליח להתעלות בפופולריות שלו על מוצר הרבה יותר שלם – SugarSync (הרשמה דרך הקישור הזה תיתן לך 5.5 גיגה אחסון וגיבוי חינם). אבל כיוון שהוא מצליח, וכיוון שככזה הם עתידים לגדול לשימושים נוספים – כדאי להשתריין בנפח אחסון.
דרופבוקס מציעים 2 גיגה בחינם לכל החיים, או 50 גיגה בתשלום של 100 דולר לשנה. אבל הנוסף – הם מציעים לך בונוס של 250 מגה לכל החיים על כל חבר שתזמין שיתקין את התוכנה, עד לתוספת של 8 גיגה, כלומר עד לגבול של 10 גיגה בחשבונות חינם! (או 10.25 אם הצטרפת במקור ע"י הפניה של חבר).
כל מה שצריך זה להעביר לכמה שיותר אנשים את הכתובת המופיעה בתחתית העמוד הזה.
לדרופבוקס לא אכפת איך תביא את החברים האלה, ובאמצעות חיקוי רעיון של מישהו אחר – אפשר להגיע לאותם 10 גיגה באמצעות מודעות מילים של גוגל, תוך יום אחד, בעלות חד פעמית נמוכה מ-30 ש"ח.
הגעתי לשלב הזה. אור כבר מתחיל לדעת לכתוב, ובמשחק שובבי עם בן הדוד שלו, גם הוא עדיין בגן – הם חיפשו בגוגל את המילה (השם ישמור)… 'תחת'. אתם מוזמנים לחפש בעצמכם ולגלות שבין התמונות העליונות בעמוד הופיעה עטיפה של DVD, ועליה קלוז אפ. לכותר קוראים BlackZilla. צריך להסביר עוד?
שער הגישה לאינטרנט הוא גוגל גם אצל הילדים היודעים לכתוב. גוגל משמש אצלם לניווט גם לאתרים שהם מבקרים כמה פעמים ביום. וכל עוד גוגל מוגן – זה ייתן את הסינון הבסיסי הנדרש. זה לא ישמור בפני ילד שמחפש פורנו עם כוונה וידע, ואני לא בטוח שצריך, אבל זה ישמור מפני היתקלויות לא מתוכננות, כמו התמונה שנראית כאילו מישהו התיישב לכושי על היד.
לגוגל יש 3 רמות סינון תוכן: ללא סינון, סינון בינוני (מה שאתם מכירים בד"כ), וסינון מחמיר. לצערי הסינון הזה לא עובד ממש טוב בעברית, אבל אם נעביר את זה לסינון מחמיר – זה סביר יחסית.
עשר שנים עברו – אז יצאנו לחגוג את יום הנישואין המיוחד בפראג הרומנטית. עיר גותית שהצליחה להביא אפילו אותי להתרגש מהמחשבה על מה שפעם היה שם. וכמובן הפאר הארכיטקטוני שעומד שם מאות רבות של שנים.
כמובן שלקחתי איתי את המוח המשני, הפעם בצורה של אייפון. ולאלו ששואלים 'למה לא עם הנקסוס?' – אני מודה שסמכתי על אמינות האייפון יותר, למרות שאת האנדרואיד אפשר להתאים למצב הטיול באופן מרשים.
בלי לתכנן יותר מדי מראש, מצאתי שכל מה שאני צריך זה את האייפון וכרטיס אשראי. זהו. אני מפרט למטה כמה כלים שמשדרגים את הטיול בקלות, אבל לפני זה, נחזק רגע את המשמעות של זה:
בקרוב – כל מה שתצטרך לקחת לחו"ל זה סמארטפון.
אתה מרפרף על הטקסט והתמונות באתר שלי, סורק את כותרות הפוסטים ומחפש משהו מעניין, עם אצבע קלילה על גלגלת העכבר ועין מיומנת בדילוגים. במרחק 3 בניינים ממך – יושב אולי מישהו שהגיע גם הוא לאתר שלי, אבל הוא נאלץ לעשות את מה שאתה עושה – בלי לראות דבר.
באיגודים הרשמיים מדברים על "הנגשה" של אתרים, ומתכוונים בעיקר להתאמתו למוגבלי ראייה. כולנו מהנהנים, ואז חוזרים למעבדות שלנו ושבים להתמקד באופן שבו גוגל רואה את האתר, חוזרים לבדוק שזה נראה טוב על אקספלורר וכרום, ושבאייפון זה גם יעבוד. רק את השכן העיוור מזניחים.
אני יודע. פשוט שכחת להתעסק בזה, נכון? לא חשבת על זה, הא? אבל ביני לבינך, בלי שאף אחד ישמע – כשיש קצת יותר מ-25 אלף עיוורים, ובכלל 65 אחוז מהם זקנים בלים מעל גיל 65 – למי אכפת? למה שנחשוב עליהם? זה טראפיק זניח! אני חוטא בזה בדיוק כמוך. בניתי עשרות אתרים במו ידי, וניהלתי את הקמתם של עשרות רבים אחרים, ואני לא זוכר את עצמי ממש חושב על השכן העיוור.
אז הנה כמה סיבות שאולי ישכנעו גם אותך וגם אותי לחשוב על זה קצת יותר לפעמים:
עונת הכנסים השנייה בעיצומה. הראשונה באה באביב, ובסתיו הם שוב פורחים. כמו כל אירוע שכולל קהל היום – לרשתות החברתיות יש חלק אדיר בהמשכיות של חוויית הכנס (כן, שוב באותו נושא), ובעיקר בתהליכי השיווק של הכנס.
כבר שנים אני משתמש ב-Microsoft Multimedia Keyboard, והכפתור הכי שחוק אצלי בשורת הכפתורים למעלה הוא ה-Mute. אני מקבל שיחת טלפון – משתיק. אני עובר לראות טלויזיה – משתיק. אני מנסה לעבוד – משתיק. אבל לצערי זוהי רק השתקה של הצלילים.
בסביבת העבודה שלנו, אנחנו מוקפים בהסחות והפרעות שאינן דחופות, אבל מתנהגות כאילו הן כן. גם כשאני באמצע ישיבה עם מישהו – כשהאאוטלוק מודיע לי על הודעה שנכנסה – זה תמיד גורר התייחסות. וכשחבר שלי התיישב ליד המחשב – המסנג'ר מודיע בקול ותרועה, כאילו אנחנו בתחילת שנות ה-90: "חבר שלך התחבר לאינטרנט! נצל את הרגע!". האנטי-וירוס גם הוא לא רוצה להישאר בצד, והוא מדווח לי שעדכן גרסה. שמחת זקנתי. ו-Windows מדווח שיש לו עדכונים להתקין, אם לא אכפת לי…
עכשיו לך תנסה לכתוב מסמך אפיון עם כל ההסחות האלו. והרי כולנו יודעים שמספיק שהסחה אחת תמשוך אותנו – ואנחנו עשויים למצוא את עצמנו בהתרחקות אינסופית מהמשימה החשובה באמת.
כשאני מגיע לאתר שרוצה להציע לי שירות אישי – אני יכול להבין למה אני צריך להירשם, ואפילו לתת את המייל שלי כדי לקבל התראות ושטויות אחרות. אבל לא חסרים ברשת אתרים שמבקשים שארשם, וגם אתן להם את המייל שלי, כאשר אין בזה שום צורך. סתם כדי שיוכלו להטריד אותי כשמגרד להם. זה מציק, זה מעכב, ובהמשך לפרשיית הנבלות מטורקיה – זה גם מסכן את החשבונות האחרים של מי שמשתמש באותם סיסמאות תמיד.
אז הנה שני כלים שאני משתמש בהם כבר שנים, שיחסכו לך הרשמה מיותרת.
אני נע ונד בין כרום לפיירפוקס. הסיבה המרכזית שבגללה אני מעדיף את פיירפוקס היא עושר התוספים, אבל אני מוצא את עצמי חוזר לכרום בגלל המהירות, ומתקשה נורא בלי Roboform האהוב.
אבל גם לכרום יש תוספים יעילים. הנה כמה שאני אוהב במיוחד.
כמובן. אי אפשר בלי חוסם פרסומות טוב. חוסם באנרים ומודעות ממערכות מוכרות, כולל גוגל.
מה לעשות – אקספלורר עדיין שולט בשוק. וככזה, כל האתרים מותאמים לאקספלורר, ולא תמיד לכרום. הכלי הזה מאפשר לפתוח אקספלורר בתוך כרום, ואפילו להגדיר שאתרים מסויימים ייפתחו אוטומטית במנוע אקספלורר. אלי, למשל, ה-Outlook Web Access של העבודה תמיד עובד ככה.
מעל 100 מיליון תמונות מועלות לפייסבוק כל יום! ועדיין ממשק הצפיה בתמונות דורש לעבור עמוד כדי לראות כל תמונה. הממשק הזה מציג את התמונות הוגדלות במעבר עכבר על ה-thumbnail. חוסך זמן.
עשרות אלפי חשבונות (מיילים וסיסמאות) נגנבו מאתרים ישראלים ע"י האקרים טורקים. מאילו אתרים? זה עדיין לא ברור. יש מספר שמועות, והשם הומלס עלה באופן רשמי
רשימת הכתובות שנפרצו הופצה, ובהמלצתה החכמה של אורלי פיתחתי כלי קטן שיעזור לך לבדוק אם המייל שלך מופיע ברשימת הפרוצים:
מטריף אותי לראות כל כך הרבה מחשבים נושאים עדיין את תמונת האחו המשמים של XP על הדסקטופ. איך אפשר לראות את אותו דבר כל כך הרבה שנים? ולפני שהמתחכמים עונים – כן, אתם כן רואים את הדסקטופ לא מעט. יותר משנדמה לכם, ואני יכול להוכיח. אבל מה שגיליתי הוא שהמושממים לרוב לא בוחרים להישאר עם הדסקטופ הזה. הם פשוט לא יודעים אחרת. אז הנה המדריך האולטימטיבי לדסקטופ עם תמונות מדהימות שלא ישעממו אף פעם:
Digsby מוכר כבר שנים כסוג של מסנג'ר מרובה פרוטוקולים, כלומר – יודע לתקשר מול כל ה-IM המוכרים (MSN-Live, ICQ, Gtalk, AIM, Yahoo…). הוא לא היחיד שעשה את זה – כבר התקנתי בעבר גם את Trillion ו-Miranda, וכולם עבדו באופן די סביר. יותר מאוחר התחילו להשתלב גם כלים לבדיקת דואר ולתקשורת ברשתות חברתיות. בגרסאות האחרונות של דיגסבי אני חייב להגיד: טו-אווווב!
למי שרוצה את הגרסה המהירה: הנה. אני יכול להבטיח שחוץ מהאנימציות הממשק נראה ממש כמו בסרטון (שימו לב לפרטים).
עכשיו כש-Adobe דיווחו על כוונות לרכישת Omniture, זה מזכיר לנו שסטטיסטיקה זה לא משחק ילדים. שירותי המדידה והניתוח של חברות כאלו עולות מאות ואלפי דולרים בחודש בשל חשיבות המידע שהן מספקות, ולכן, מי שרכש את השירות הזה גם הקפיד לדעת להשתמש בו.
גם Urchin היתה חברה כזו ששירותיה עלו לא מעט, עד שגוגל רכשו אותה לפני כ-4.5 שנים ובהמשך העניקו אותה בחינם לציבור תחת השם Googla Analytics. כיום אנאליטיקס מותקן בכל מקום – מבלוגים ועד אתרי תוכן מסועפים. גם טוב, גם חינם וגם (או למרות ש) גוגל.
לצערי, ממה שאני רואה, ההתייחסות למדידות היא נורא שטחית אצל גופים רבים. אולי זה בגלל השירות החינמי שלא מבינים מה טמון בו, ואולי כי גוגל לא מדריכים ותומכים במשתמשים, גם לא תמורת תשלום. אפילו קשה למצוא כאן מישהו שיספק עזרה כגוף שלישי.
הנה 3 טיפים שכדאי לכל מנהל אתר להכיר כדי למדוד כמו שצריך.
